Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 95a

טִירְפָא מֵאִיָּיר וְאֵילָךְ. אֲמַר לֵיהּ: יָכְלִי לְמֵימַר לָךְ: אַתְּ בַּר חַד בְּנִיסָן אַתְּ.

Traduction

a document of authorization to repossess liened property of the seller from anyone who purchased property from him from the first of the month of Iyyar and on. Rav Yosef said to him: A purchaser can say to you: Your deed is from the first of Nisan, so that the field that you purchased is rightfully yours and it is the other man, whose deed was dated on the fifth of Nisan, who took it illegally. Therefore, you should take possession of that field rather than repossessing other property.

Rachi non traduit

טירפא. לטרוף לקוחות מר''ח אייר שהרי מכרה לו באחריות:

יכלי למימר. לקוחות:

את בר חד בניסן את. ושטרך קודם ושלא כדין נטלה ממך:

מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? נִכְתְּבוּ הַרְשָׁאָה לַהֲדָדֵי.

Traduction

The Gemara asks: If so, what is his remedy? The Gemara answers: Let the deed holders write a document of authorization to each other. If the individual whose deed was written on the fifth of Nisan authorizes the other individual to repossess property on his behalf, then he will be able to repossess property sold after the end of Nisan, because regardless of when his deed was written and whose deed was written first, he now has the right to repossess liened property.

Rachi non traduit

מאי תקנתיה. דהאי:

נכתבו הרשאה להדדי. יבקש מאת חברו בר חמשה בניסן וימסור לו שטרו ויכתוב לו הרשאה עליו לטרוף לקוחות ואם יאמרו לו בר חד בניסן את אומר להם אני בא לטרוף בשביל מעות של חמשה בניסן שהרי לשנינו מכרה באחריות ואני בא בהרשאה עליכם מכחו ואם יאמרו לו הוא קדם ואת בר כ''ט בניסן היית אומר להם אני בא מחמת עצמי:

מַתְנִי' מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וּמָכַר אֶת שָׂדֵהוּ, וְכָתְבָה רִאשׁוֹנָה לַלּוֹקֵחַ ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ'' — הַשְּׁנִיָּה מוֹצִיאָה מֵהַלּוֹקֵחַ, וְרִאשׁוֹנָה מִן הַשְּׁנִיָּה, וְהַלּוֹקֵחַ מִן הָרִאשׁוֹנָה. וְחוֹזְרוֹת חֲלִילָה, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם. וְכֵן בַּעַל חוֹב, וְכֵן אִשָּׁה בַּעֲלַת חוֹב.

Traduction

MISHNA: In a case of one who was married to two women and sold his field, and the wife whom he married first wrote to the purchaser: I do not have any legal dealings or involvement with you, then the second wife, who did not relinquish her claim to repossess this property, may appropriate the field from the purchaser as payment of her marriage contract. This is because the property was liened for the payment of her marriage contract before it was sold to this purchaser. Then, the first wife can appropriate the field from the second as payment for her marriage contract, since her marriage contract predates that of the second wife. The purchaser can then appropriate the field from the first wife, due to the fact that she relinquished her rights vis-à-vis the purchaser. They continue to do so according to this cycle [ḥalila] until they agree on a compromise between them. And so too, with regard to a creditor, and so too, with regard to a female creditor.

Rachi non traduit

מתני' ומכר את שדהו. המשועבד לכתובות:

הראשונה. שנשא תחלה:

השניה מוציאה. כשימות בעלה:

וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב. מפרש בגמ':

גְּמָ' וְכִי כָּתְבָה לֵיהּ מַאי הָוֵי? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ'', וְ''אֵין לִי עֵסֶק בָּהּ'', וְ''יָדַי מְסוּלָּקֹת הֵימֶנָּה'' — לֹא אָמַר כְּלוּם. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדָהּ.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: And if the first wife wrote this to him, what of it? Isn’t it taught in a baraita: One who says to another, e.g., if a field is jointly owned and one partner says to the other: I have no legal dealings or involvement with regard to this field, or: I have no connection to it, or: I have withdrawn from it, has said nothing, as such declarations have no legal validity. The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where he acquired it from her possession by performing an act of acquisition in order to validate her relinquishing the field, in which case her statement is legally valid.

Rachi non traduit

גמ' בשקנו מידה. ואמרי' בהכותב לאשתו דהיכא דקנו מידו מגופה של קרקע קנו מידו:

Tossefoth non traduit

וכי כתבה ליה מאי הוי. תימה מאי קא פריך והלא לא בא עדיין לידה והוי כמו כותב לה ועודה ארוסה ואומר אני דשפיר פריך דהכא הוי כמו כותב לה והיא נשואה ולא דמי לארוסה כלל דארוסה אם מכרה ונתנה קיים אבל הכא אינו יכול למכור שלא תטרוף כל שעה:

הכא במאי עסקינן בשקנו מידה. אע''ג דגבי נשואה אמר רב יוסף בריש הכותב (לעיל כתובות פג.) מדין ודברים קנו מידו נשואה הוי טפי ידו כידה מהכא גבי לוקח ידה כידו:

וְכִי קָנוּ מִיָּדָהּ מַאי הָוֵי? תֵּימָא: נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי. מִי לָא תְּנַן: לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה — מִקָּחוֹ בָּטֵל. אַלְמָא: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי.

Traduction

The Gemara asks: And if they acquired it from her, what of it? Let the woman say afterward: I did it only to please my husband, as I saw that he wished to sell the field and I did not want to quarrel with him, but I did not mean it seriously. Didn’t we learn in a mishna (Gittin 55b): If one purchased property from a man, even if he later went back and purchased rights to that property from the man’s wife, the transaction is nullified? Apparently, the wife can say: I did it only to please my husband but did not mean it, and that claim is accepted.

Rachi non traduit

מקחו בטל. משמע לגמרי ואפי' בחיי הבעל ובבבא בתרא מוקמינן לה באחת מאותן שלש שדות או ייחדה לה לכתובתה או כתב לה בתוך הכתובה או שהכניסה לו שום משלה:

Tossefoth non traduit

תימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן כו'. ליכא לשנויי כשלקח מהאשה תחלה דאז הוי קיים כדקתני בסיפא לקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים דבמתני' משמע דאחר מכירת השדה כתבה ללוקח דהכי קתני ומכר שדהו וכתבה כו':

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי מֵאִיר, הָא רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: This is not difficult: This mishna here is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and that mishna in tractate Gittin is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

Tossefoth non traduit

הא ר''מ הא רבי יהודה דתניא כו'. והא דקתני דלא אמרינן נחת רוח עשיתי לבעלי ר''מ היא ופי' לנו רבי דצריכינן למימר דהשתא הא דנקט בברייתא כתבה לראשון ולא חתמה לו רבותא נקט דאע''ג דאיכא למימר הך אתתא כי חתמה נמי לשני לאו שהודית באותו מכר אלא לנחת רוח מכוונת דהא כבר ראינוה שלא חתמה לראשון אפ''ה אמרי' איבדה כתובתה וכ''ש סתמא וקשיא לי א''כ לבסוף דמסיק רב אשי כולה ר''מ היא ועד כאן לא קאמר ר''מ אלא בשני לקוחות כו' אמאי הדר ביה מאותה סברא ראשונה דס''ד דיותר יש לנו לומר אבדה כתובתה בחד לוקח מבשני לקוחות הל''ל כולה ר' יהודה היא ובשני לקוחות דוקא א''ר יהודה יכולה שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אבל בחד לוקח לא על כן נ''ל לס''ד השתא נמי שייך יותר נחת רוח בלוקח אחד מבשני לקוחות אבל לא משמע ליה שיחלוק ר''מ ונקט שני לקוחות משום רבותא דר' יהודה:

דְּתַנְיָא: כָּתַב לָרִאשׁוֹן וְלֹא חָתְמָה לוֹ, לַשֵּׁנִי וְחָתְמָה לוֹ — אִיבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

As it is taught in a baraita: In a case where a husband wrote a bill of sale to one purchaser, but his wife did not sign it for him because she did not agree to the sale, and later he sold a different property to a second purchaser, and this time his wife signed the bill of sale for him, the halakha is that she has lost the settlement promised to her in her marriage contract in the event that the husband is left without property from which she can collect; this is the statement of Rabbi Meir. According to Rabbi Meir, not only is the wife unable to sue the second purchaser after she signed his deed, but she cannot sue the first buyer either since he can say to her: When I purchased the field, I left you a field from which you could have collected, and you brought this loss upon yourself.

Rachi non traduit

כתב לראשון. שטר מכר על שדה אחת:

ולא חתמה לו. לא הודית באותו מכר וכתב שטר אחר ללוקח שני על שדה אחרת וחתמה לו:

אבדה כתובתה. אם אין שם בני חורין שהרי הראשון אומר הנחתי ליך מקום לגבות הימנו:

Tossefoth non traduit

כתבה לראשון ולא חתמה לו כו'. יש מקשין והא בהנזקין (גיטין נח. ושם) אמתני' דלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אמר רב לא שנו אלא דא''ל לך חזק וקני אבל בשטר קנה ותירץ רבי דהתם כשכתבה לו שטר בפני עצמה דהואיל ויכול להוציא שטר שלה בלא שטר של בעל לא אמרי' נחת רוח אבל הכא מיירי שחתמה לו בשטר של בעל דהואיל ואינו יכול להוציא שטר שלה שלא יראו שטר של בעל עמו יכולה היא ודאי שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי ועוד אמר לן רבי דאפי' בשטר עצמו של בעל איירי אלא שכתבה שהיא עצמה מכרה ללקוחות אבל חתמה לו דשמעתין היינו שמוחלת שיעבוד שיש לה על הקרקע וכן משמע לשון חתמה כלומר שנתרצית במקח ולא מחתה בו עוד תירץ רבי דהתם ה''ק לא שנו אלא דא''ל לך חזק וקני אבל בשטר קנה בהדי לך חזק וקני ולא נתיישב לי תירוץ זה דפריך התם לרב מהא דתניא לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל עד שתכתוב לו אחריות נכסים דקאמר נימא תהוי תיובתא דרב ומאי תיובתא נמי האי דקתני דשטר אינו מועיל עד שתכתוב אחריות נכסים בדלא אמר לך חזק וקני וכי קאמר רב בדאמר לך חזק וקני בהדי שטר ולתירוץ ראשון לא קשה כולי האי. (וע''ע תוס' ב''ב מז:

ד''ה אבל בשטר):

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר: ''נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי, אַתֶּם מַה לָּכֶם עָלַי''?

Traduction

Rabbi Yehuda says that she can say: I did it only to please my husband but did not mean to ratify the second sale either; and you, what claim do you have against me?

Rachi non traduit

יכולה היא שתאמר כו'. מן השני תגבה:

וְרַבִּי, סָתֵם לַהּ הָכָא כְּרַבִּי מֵאִיר וְסָתֵם לַהּ הָתָם כְּרַבִּי יְהוּדָה?!

Traduction

The Gemara asks: Is it possible that Rabbi Yehuda HaNasi, the redactor of the Mishna, presented the unattributed mishna here in accordance with the opinion of Rabbi Meir and presented the unattributed mishna there in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? Such a dichotomy is unlikely.

Rachi non traduit

ורבי. דסתמינהו למשניות הכא בכתובות סתם לן כר''מ ובמס' גיטין סתם לן מקחו בטל כר' יהודה:

אָמַר רַב פָּפָּא: בִּגְרוּשָׁה, וְדִבְרֵי הַכֹּל.

Traduction

Rav Pappa offered another answer to the question and said: The mishna here is referring to a divorcée who wrote a note to the purchaser relinquishing her rights to the field after her divorce, and everyone agrees that her statement is binding, as she cannot claim to have acted in order to please her husband.

Rachi non traduit

אמר רב פפא. מתני' כשהיתה גרושה ואחר כך כתבה לו ללוקח כן:

רַב אָשֵׁי אָמַר: כּוּלַּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא בִּשְׁנֵי לָקוֹחוֹת, דְּאָמְרִי לַהּ: אִי אִיתָא דְּנַחַת רוּחַ עֲבַדְתְּ — לְקַמָּא אִיבְּעִי לָךְ לְמִיעְבַּד. אֲבָל בְּלוֹקֵחַ אֶחָד, אֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר מוֹדֶה. וּמַתְנִיתִין דִּכְתַב לֵיהּ לְאַחֵר.

Traduction

Rav Ashi said: It is all in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and Rabbi Meir states his opinion there only in a case where the husband sold property to two different purchasers, as they can say to her: If it is true that you acted only in order to please your husband, you should have done so with regard to the first purchaser and not just the second. However, in a case where there is only one purchaser, even Rabbi Meir concedes that she can claim to have acted only out of the desire to please her husband. And the mishna here is referring to a case where the husband previously wrote a bill of sale to another purchaser and the wife did not ratify the sale, and the second time he sold a property she did ratify the sale. Consequently, even Rabbi Meir concedes that the woman cannot claim that she acted only in order to please her husband.

Rachi non traduit

רב אשי אמר. אפי' ביושבת תחתיו ותרוייהו סתמי כר''מ ומתני' דגיטין דלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה להכי מקחו בטל דעד כאן לא קאמר ר''מ בבריית' איבדה כתובתה אלא בשני לקוחות והא חזינן דבראשון לא עשתה נחת רוח לבעלה הלכך לא מצית למימר כי חתמה לשני נחת רוח עשיתי לבעלי:

ומתניתין. דהכא דאשמעינן מינה חתימתה קיימת:

בדכתב. הבעל לאחר קודם לזה ולא חתמה לו ולזה חתמה:

Tossefoth non traduit

הכי איתא גירסא ישנה מתני' דכתבה לאחר וזה לאחר שני הוא מכלל דמכר הבעל לראשון (שדה אחרת) ולא חתמה לו ולישנא דהך משנה דקמשני נקט דאי האי אחר ראשון הוא וגרסינן וכתב דזבין ליה לאחר הו''ל למימר:

תְּנַן הָתָם: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין, וַאֲפִילּוּ הֵן זִיבּוּרִית. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אִישְׁתְּדוּף בְּנֵי חָרֵי, מַהוּ דְּלִיטְרוֹף מִמְּשַׁעְבְּדִי?

Traduction

§ We learned in a mishna elsewhere (Gittin 48b): One does not collect a debt from liened property that has been sold to a third party where there is unsold property available, even if the unsold property is of inferior quality. A dilemma was raised before the Sages: If the unsold property became blighted and is no longer of sufficient value to pay off the debt, what is the halakha? Would the creditor be allowed to repossess liened property that has been sold to a third party?

Rachi non traduit

אישתדוף בני חרי. לאחר שלקחו הלקוחות:

אישתדוף. נתקלקלו:

תָּא שְׁמַע: כָּתַב לָרִאשׁוֹן וְלֹא חָתְמָה לוֹ, לַשֵּׁנִי וְחָתְמָה לוֹ — אִיבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

Come and hear a solution to this dilemma based upon the following baraita: In a case where a husband wrote a bill of sale to one purchaser, but his wife did not sign it for him, and later he sold a different property to a second purchaser and his wife signed the bill of sale for him, the halakha is that she has lost the settlement specified in her marriage contract in the event that the husband is left without property from which she can collect; this is the statement of Rabbi Meir.

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אִישְׁתְּדוּף בְּנֵי חָרֵי טָרֵיף מִמְּשַׁעְבְּדִי, נְהִי דְּאִיבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ מִשֵּׁנִי — מֵרִאשׁוֹן מִיהָא תִּיגְבֵּי.

Traduction

Now, if it should enter your mind that in a case where the unsold property became blighted the creditor would be able to repossess liened property, then even though she lost her ability to collect her marriage contract from the second purchaser, she should at least be able to collect from the first purchaser, because she never relinquished her right to the property he purchased. Although there was unsold property left at the time that the first purchase was made, that property is inaccessible to her because she relinquished her right to it. Consequently, her inability to repossess property from the first purchaser indicates that it is not possible to repossess liened property in the event that unsold property is blighted.

Rachi non traduit

מראשון מיהא תגבי. שהרי נתקלקל זכותה במקום שהניח לה לגבות והוה ליה כאישתדוף:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי ''אִיבְּדָה'' — אִיבְּדָה מִשֵּׁנִי.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is possible to explain that what Rabbi Meir meant when he said: She has lost her marriage contract, is that she has lost her rights from the second purchaser alone, but not from the first.

אָמַר רָבָא: שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר, חֲדָא: דְּ''אִיבְּדָה'' לִגְמָרֵי מַשְׁמַע. וְעוֹד, תַּנְיָא: לָוָה מִן הָאֶחָד וּמָכַר נְכָסָיו לִשְׁנַיִם, וְכָתַב בַּעַל חוֹב לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי: ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ'' — אֵין לוֹ עַל לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן כְּלוּם. מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת הֵימֶנּוּ.

Traduction

Rava said: There are two responses with which your statement can be rejected. One is that the expression: She has lost, indicates that she has lost her rights entirely, even with regard to the first purchaser. And furthermore, it is explicitly taught in a baraita: If an individual borrowed from one creditor and sold his property to two purchasers and the creditor wrote a note to the second purchaser saying: I do not have any legal dealings or involvement with you, he has no claims toward the first purchaser either. This is because the first purchaser is able to say to the creditor: I left you a place from where to collect your debt, since when I purchased the land, unsold property still remained in the debtor’s possession, and therefore you have no claims against me.

Rachi non traduit

ועוד תניא. דמראשון לא תגבה:

הָתָם אִיהוּ דְּאַפְסֵיד נַפְשֵׁיהּ בְּיָדַיִם.

Traduction

The Gemara rejects the attempt to solve the dilemma with regard to collecting from liened property when the unsold property was blighted: There, in the case of a woman or man who wrote to the second purchaser: I do not have any legal dealings or involvement with you, it is he who causes a loss to himself by his own direct action of signing away his rights. It cannot be proven what the halakha would be in the case of a blighted field, where the reason he cannot make use of the field is not due to his own action.

Rachi non traduit

הכי גרסינן התם איהו דאפסיד אנפשיה. וכולה רבא קאמר לה לא תימא מאי איבדה כתובתה משני דאף מראשון איבדה אפ''ה לא נפשוט מינה אישתדוף בני חרי לא טריף ממשעבדי דהתם היא דאבדה כתובתה והא דקתני אין לו על לוקח ראשון כלום חד טעמא הוא האי דלא הדר גבי מהראשון משום דאפסיד נפשיה בידים שכתב לשני דין ודברים אין לי עמך ולא דמי לאישתדוף:

Tossefoth non traduit

התם איהו דאפסיד נפשיה. מה שפירש בקו' וכולה רבא קאמר לה לא נהירא לר''ת דא''כ הל''ל אלא התם הוא דאפסיד אנפשיה אלא הש''ס הוא דמתרץ התם הוא בבעל חוב דאפסיד נפשיה בידים דידע דדיניה עלויה לפרוע אבל אשה ליכא למימר כל כך איהי היא דאפסידה נפשה דהא בעת שכתבה לו לא היתה ראויה עדיין לגבות בברור שהרי לא נתנה כתובה לגבות מחיים וכן פי' רבינו חננאל ובכמה מקומות בש''ס דלא חייש לשנויי אלא קושיא אחרונה ועוד דאינה פירכא כל כך מקמייתא דלר''נ בר יצחק לא משמע ליה לגמרי אלא משני:

אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי:

Traduction

Rav Yeimar said to Rav Ashi:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source